Vayedaber

Eirouvine

Daf 54b

תַּנֵּי. רִבִּי חֲנַנְיָה בֶּן עֲקַבְיָה אוֹמֵר. כְּצוֹצְרָה שֶׁהִיא לְמַעֲלָה מִן הַיָּם פּוֹתֵחַ אֶת הַמַּעֲזִיבָה וֹמְשַׁלְשֵׁל וּמְמַלֵּא. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יָסָא. וְהוּא שֶׁיֵּשׁ בַּנֶּקֶב אַרְבָּעָה טְפָחִים. וְהוּא שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוֹחַב אַרְבָּעָה. וְהוּא שֶׁיְּהוּ מְחִיצוֹת גְּבוֹהוֹת עֲשָׂרָה. תַּמָּן אָֽמְרֵי. אֲפִילוּ אֵין מְחִיצוֹת גְּבוֹהוֹת עֲשָׂרָה נַעֲשִׂית כִּמְשַׁמֶּרֶת חַד. רִבִּי אִידִי אָמַר קוֹמֵי רִבִּי חִייָה. מוּתָּר לְמַלּוֹת וְאָסוּר לִשְׁפּוֹךְ. אָמַר לֵיהּ. 54b כַּד נִמְנֶה חֲכָמִים נִמְנֶה לָךְ עִמְּהוֹן. אָמַר רִבִּי מָנָא. מִגְהַר הֲוָה עִימֵּיהּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵירִבִּי בּוּן. מִי לֹא אָמַר לֵיהּ. מוּתָּר לְמַלּוֹת. שֶׁמְּמַלֵּא מִמְּחִיצָתוֹ. וְאָסוּר לִשְׁפּוֹךְ. שֶׁשּׁוֹפֵךְ חוּץ לִמְחִיצָתוֹ.

Traduction

On a enseigné que R. Hanania b. Akabia dit: lorsqu’un balcon domine l’eau, on perce le chambranle (189)J. Lévy traduit: Aufbau (revêtement de la construction). de façon à descendre le seau par là et l’emplir d’eau. R. Jacob b. Aha au nom de R. Yassa y met la condition que le trou percé soit de 4 p., que le balcon ait au total un carré de 4 coudées (= 24 p. de chaque côté), de façon que, déduction faite du trou médiale, il reste 10 p. de toutes parts (on les suppose descendant jusqu’à l’eau et formant ainsi un enclos élevé de 10 p., ou domaine privé). On a dit là-bas (à Babel), à l’opposé de cet avis, que si même les murs ont moins de 10 p. en hauteur, on les suppose pourtant joints et constituant un ensemble compact. – R. Idi en présence de R. Hiya dit: il est permis, par la clôture du balcon, de puiser de l’eau du bas, non d’en verser (ce qui la mène au loin). Lorsque nous élirons des sages pour chefs, lui fut-il dit, nous te nommerons parmi eux pour cette belle règle. C’est pour le railler, dit R. Mena, qu’il s’exprime ainsi, la règle de R. Idi n’offrant rien de nouveau. -Mais, objecta R. Yossé b. R. Aboun, n’est-il pas dit qu’il est seulement permis de puiser l’eau dans son propre enclos, et que la défense de verser ne s’applique qu’au dehors de l’enclos?

Pnei Moshe non traduit

תני. בתוספתא סוף פ''ו:

פוחת את המעזיבה. כלו' נוקבה והכי קתני בתוספתא בהדיא ומשלשל הדלי דרך הנקב לממלא ממנה בשבת:

והוא שיש בנקב ארבעה טפחים והוא שיש בו רוחב ארבעה. כלומר שיהא בו ארבעה באורך וברוחב ד':

והוא שיהא מחיצות גבוהות עשרה. כלומר שצריך שיהא בהכצוצרה ד' אמות על ד' אמות דכשהוא עושה בתוכה נקב ד' טפחים על ד' טפחים נשתיירו עשרה טפחים מכל רוח ורוח ואמרי' בהו כוף וגוד אחית כאלו שכפוף הוא מכל רוח ורוח ויש כאן מחיצות גבוהות עשרה וביניהן חלל ד' על ד' שאין מחיצה פחותה מעשרה ואין מחיצה פחותה מארבעה טפחים חלל שביניהן:

תמן. בבבל אמרי אפי' אין מחיצות גבוהות עשרה נעשית כמסמרת חד כלומר כמו שהיא מסומרת ומדובקת על פני המים כאחת דמכיון שהתירו מחיצה תלויה במים אפי' בשאינה גבוה עשרה התירו לר' חנניה בן עקביה ובכולא מילתא פליג אמתני' דלא בעינן שיעשה מחיצה ממש ולא בעי' שתהא גבוה עשרה:

מותר למלאות ואסור לשפוך. אסתם כצוצרה דמתני' קאי דלמלאית הוא שהתירו דרך הנקב אבל לא לשפוך מימיו דרך שם דהוי כשופך לתוך הכרמלית:

אמר ליה. רבי חייה לרב אידי כד נמנה חכמים לסומכן נמנה לך עמהן ופליגי בהא דר' מנא קאמר מגהר או מגחך הוה עמיה דרך שחוק אמר לו כן לפי שלא היטב זה בעיני ר' חייא דמ''ש אם התירן למלאות על ידי המחיצה למה לא נתיר נמי לשפוך:

אמר ר' יוסי בר בון מילא אמר ליה. מילתא בטעמא א''ל והוטב בעיני ר''ח ולשבח אמר ליה כשנמנה חכמים נמנה לך עמהם לפי שיפה אמרת מותר למלאות מפני שממלא דרך מחיצתו אבל אסור הוא לשפוך ששופך חוץ למחיצתו וכלומר שמסתמא כששיפך מימיו אינו מקפיד לשפוך דרך המחיצה ושופך הוא חוץ למחיצתו והוי כשופך מרה''י לכרמלית להדיא:

אָמַר רִבִּי חִייָה בַּר בָּא. לֹא אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה בֶּן עֲקַבְיָה אֶלָּא בְיָם שֶׁל טִבֵּרִיָּה. שֶׁהֶהָרִים מַקִּיפִין אוֹתָהּ. רִבִּי לָֽעְזָר שָׁאַל לְרִבִּי יוֹחָנָן. הָהֵן פיוסרוס זָרַק מִתּוֹכָהּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ מֵרְשׁוּת הָרַבִּים לְתוֹכָהּ. אָמַר לֵיהּ. עַל דַּעְתָּךְ אֵין רְשׁוּת הָרַבִּים לְעוֹלָם. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר. לְעוֹלָם אֵין רְשׁוּת הָרַבִּים עַד שֶׁתְּהֵא מְפוּלֶּשֶׁת מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ. מוּחְלָף שִׁיטַּת רֵישׁ לָקִישׁ. דְּאָמַר. אֵין רְשׁוּת הָרַבִּים בָּעוֹלָם הַזֶּה אֶלָּא לְעָתִיד לָבֹא. שֶׁנֶּאֱמַר כָּל גֶּיא֙ יִנָּשֵׂ֔א. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רֵישׁ לָקִישׁ. אֵיזוֹ הִיא רְשׁוּת הַיָּחִיד. שְׁבִילֵי בֵית גִּלְגֻּל. וְכֵן כַּיּוֹצֵא בָהֶן. רְשׁוּת הַיָּחִיד לַשַּׁבָּת וּרְשׁוּת הָרַבִּים לַטּוּמְאָה.

Traduction

–Non, dit R. Hiya b. Aba, cette règle a été seulement dite par R. Hanania b. Akabia pour le lac de Tibériade, entouré de montagnes de toutes parts. R. Eliézer demanda à R. Yohanan: quelle est la règle si le samedi on jette un objet d’un endroit situé au milieu (190)Le terme du texte, peu clair, est peut être un composé de pessos et oros (chaîne de montagnes ?). des montages epeisado'' sur la voie publique, ou de celle-ci dans une telle localité. Si cet entourage constituait une différence avec la voie publique, répliqua R. Yohanan, il n’y aurait aucune voie publique, tout pays étant accidenté de montagnes. Selon R. Simon b. Lakish, en effet, une voie sera en réalité publique lorsqu’elle passera en ligne droite d’un point à l’autre. Cet avis (qu’une telle voie, quoique rare, est possible) forme une contradiction avec ce qu’il dit: il n’y a pas de voie publique en ce bas-monde (en raison de l’impossibilité de ne pas rencontrer de montagnes), mais seulement dans la vie future, selon ces mots (Is 40, 4): les montagnes seront abaissées et les vallées relevées (en niveau uniforme). Une Mishna (191)(Toharot 6, 6). contredit l’avis de R. Simon b. Lakish, en disant que les sentiers tortueux des maisons (peu praticables), ou des chemins de ce genre, sont considérés comme domaines particuliers pour le déplacement shabatique, mais comme voie publique au point de vue de l’impureté (n’étant pas clos).

Pnei Moshe non traduit

לא אמר ר' חנניה בן עקביה. להא דלעיל אלא בים של טבריה שההרים מקיפין אותה וכבין המחיצות הוא אבל בשאר מימות מודה הוא שצריך מחיצה ממש:

ר' אלעזר שאל לר' יוחנן ההן פיוסרוס. הוא דרך עקמימות שהוא סובב בין ההרים אם זרק מתוכה לר''ה או מר''ה לתוכה מהו לפי שמחמת שזה הדרך בין ההרים אינו נידון כרה''ר:

פיוסרוס. דוגמתו לעיל בפרק הרואה בהלכה א' גבי מעשה בר''ג שראה נכרית אחת נאה וכו' זו דרכו של ר''ג להסתכל בנשים אלא דרך עקמומית היתה כגון ההן פיפסדוס ובפ''ק דע''ז גריס פווסרוס והביט בה שלא בטובתו:

א''ל על דעתך אין ר''ה לעולם. דנימא נמי ירושלים הרים סביב לה ואינה ר''ה וכן כל א''י דמקיף לה סולמא דצור מהך גיסא ומחתנא דגדר מהך גיסא:

לעולם אין ר''ה. להתחייב עליה:

עד שתהא מפולשת מסוף העולם ועד סופו. כלומר עד שיודע לך שאינה כלה למקום שיש הרים וגבעות:

מחלף שיטתיה דר''ל. דמהכא משמע דמיהת איכא ר''ה בעולם הזה והא בעלמא אמר אין ר''ה גמורה כלל בעולם הזה מחמת הרים וגבעות אלא לעתיד לבא שנאמר כל גיא ינשא וכל הר וגבעה ישפלו והיה העקוב למישור וגו':

מתניתא פליגא על ר''ל. דאשכחן בהדיא דקחשיב התנא למקום שבילי בית גלגול שבא''י לר''ה כדתנן פ''ו דטהרות איזוהי רה''י וכו' ר''ה לטומאה:

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. לֹא אָמַר רִבִּי יוֹסֶי אֶלָּא לְעִנְיַין סוּכָּה. אֲבָל לְעִנְיַין שַׁבָּת אַף רִבִּי יוֹסֵי מוֹדֶה. מִילְּתֵיהּ דְּרִבִּי חֲנִינָא אָֽמְרָה אַף לְעִנְיַין שַׁבָּת. דָּמַר רִבִּי חֲנִינָה. שִׁלְטוֹן בָּא לְצִיפּוֹרִי וְתָלוּ לוֹ קָטִיּוֹת. וְהִתִּיר רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי לְטַלְטֵל תַּחְתֵּיהֶן. כְּשִׁיטַּת אָבִיו. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. אַתְייָא דְּרִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי חֲנִינָא כְרִבִּי חֲנַנְיָה. וּתְרַווֵיהוֹן פְּלִיגֵי עַל שִׁיטַּת רִבִּי יוֹחָנָן. דָּמַר רִבִּי יוֹחָנָן. רִבִּי יוּדָן וְרִבִּי יוֹסֵי וַחֲנַנְיָה בֶּן עֲקַבְיָה שְׁלָשְׁתָּן אָֽמְרוּ דָבָר אֶחָד. רִבִּי יְהוּדָה דִגְשָׁרִים מְפוּלָּשִׁים. רִבִּי יוֹסֵי הָא דְסוּכָּה. רִבִּי חֲנַנְיָה בֶּן עֲקַבְיָה דְּתַנֵּי. רִבִּי חֲנַנְיָה הִתִּיר שְׁלֹשָׁה דְבָרִים. הִתִּיר כְּצוֹצְרָא. ועינה שֶׁבַּיָּם. וַהֲבָאַת אֲלִינְטִית.

Traduction

Selon R. Yohanan (192)Jér., (Suka 1, 10), R. Yossé n’a permis d’échelonner les parois (pour constituer un mur) qu’à l’égard de l’érection d’une Suka, qui nécessite aussi une hauteur de 10 p.; mais, au point de vue shabatique, qui est plus grave, R. Juda reconnaît aussi que ce mode fictif de clôture est insuffisant. Toutefois, il paraît que même un tel mur est admis, d’après ce que l’on peut conclure du fait raconté par R. Hanina: lors de l’arrivée d’un gouverneur (sultan) à Sephoris, on posa des tentures mobiles formant des clôtures au milieu des ruelles, et R. Ismaël b. R. Yossé permis de transporter dans ces espaces ainsi clos (même sans eruv), selon l’avis de son père (193)R. Yossé donc les autorisait aussi, bien que les tentures ne touchaient pas au sol.. R. Yossé b. R. Aboun dit au nom de R. Samuel b. R. Isaac: l’opinion de R. Yossé b. R. Hanina est conforme à celle de R. Hanina son père; et tous deux (père et fils) contestent l’opinion de R. Yohanan, car R. Yossé b. Hanina, R. Judan et R. Hanania b. Akabia expriment tous trois des avis qui reviennent au même (l’on accorde des facilités pour le transport si même le mur est incomplet): R. Juda l’exprime plus loin (9, 5), au sujet des ponts aux voûtes accessibles de toutes parts; R. Yossé, comme il vient d’être dit pour la Suka ; R. Hanania b. Aqabia, dans l’enseignement suivant (194)Ci-dessus, (Shabat 3, 4), et les notes., ou ce rabbin permit 3 objets, d’enfouir dans les cosses des légumineux en mer (195)Malgré la rosée accidentelle survenant aux fruits cueillis de grand matin, ils échappent à l'impureté., d’user des importations dans les châteaux forts (castra), enfin de rapporter du linge du bain.

Pnei Moshe non traduit

אמר ר' יוחנן לא אמר ר' יוסי אלא לענין סוכה. הך מילתא בפ''ק דסוכה היא והתם גריס לה על המתני' המשלשל בדפנות וכו' ר' יוסי אומר כשם שמלמטה למעלה י' טפחים כך מלמעלה למטה עשרה טפחים ומפרש ר' יוחנן דלא אמר להכשיר מחיצת תלויה י' טפחים למעלה מהארץ אלא לענין סוכה אבל לענין שבת דחמירא אף ר' יוסי מודה דלא הוי מחיצה אם גבוה מהארץ ג' טפחים ואיידי דלקמן מייתי לה הכא:

שלטון בא לציפורין. והיו צריכין לטלטל ולהביא לו מה שצריך:

ותלו לו קיטיות. סדינין ובגדים למחיצה מזה ומזה והתיר רבי ישמעאל בר' יוסי לטלטל תחתיהן וכשיטת אביו שאף על פי שהיו תלויין גבוהין מן הארץ וכר' יוסי אלמא דר' יוסי סבר אף לענין שבת כן:

ותרויהון פליגא על שיטת ר' יוחנן. ואליבא דר' יוסי דקאמר דדוקא לענין סוכה הוא דס''ל לר' יוסי כן:

דאמר ר' יוסי בר חנינא ר' יודן כו' כצ''ל:

שלשתן אמרו דבר אחד. להקל בטלטול ע''י מחיצות ואע''פ שאינן מחיצות גמורות:

ר' יודה דגשרים המפולשין. לקמן בסוף פ' כל גגות:

ר' יוסי הא דסוכה. וכר' חנינא דאמר אף לענין שבת:

התיר כצוצרה. הא דלעיל:

ועצה שבים. כך היא לעיל בפ' כירה ובפ''ק דסוכה:

עצה שבים. פסולות שבקטניות שבאו עליהן מים שלא במתכוין לכך ולא ניחא ליה והתיר שלא יוכשרו לקבל טומאה:

והבאת אלונטית. ואע''פ שעשרה בני אדם נסתפגו בו ולא חייש לסחיטה כדאמרי' לעיל בפ' חבית:

Eirouvine

Daf 55a

משנה: חָצֵר שֶׁהִיא פְחוּתָה מֵאַרְבַּע אַמּוֹת אֵין שׁוֹפְכִין לְתוֹכָהּ מַיִם בַּשַּׁבָּת אֶלָּא אִם כֵּן עָשׁוּ לָהּ עוּקָה מַחֲזֶקֶת סָאתַיִם מִן הַנֶּקֶב וּלְמַטָּן בֵּין מִבִּפְנִים בֵּין מִבַּחוּץ אֶלָּא שֶׁמִּבַּחוּץ צָרִיךְ לִקְמוֹר וּמִבִּפְנִים אֵין צָרִיךְ לִקְמוֹר: רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב צוֹמֵר בִּיב שֶׁהוּא קָמוּר אַרְבַּע אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים שׁוֹפְכִין לְתוֹכוֹ מַיִם בַּשַּׁבָּת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֲפִלּוּ גַג אוֹ חָצֵר מֵאָה אַמָּה לֹא יִשְׁפּוֹךְ עַל פְּנֵי הַבִּיב אֲבָל שׁוֹפֵךְ הוּא עַל הַגַּג וְהֵן יוֹרְדִין לַבִּיב. הֶחָצֵר וְהָאֶכְסֶדְרָה מִצְטָֽרְפִין בְּאַרְבַּע אַמּוֹת׃ שְׁתֵּי דִיַיְטוֹת זוֹ כְנֶגֶד זוֹ מִקְצָתָן עָשׂוּ עוּקָה וּמִקְצָתָן לֹא עָשׂוּ עוּקָה אֶת שֶׁעָשׂוּ עוּקָה מוּתָּרִין וְאֶת שֶׁלֹּא עָשׂוּ עוּקָה אֲסוּרִין:

Traduction

Lorsqu’une cour a moins de 4 coudées en longueur, il est interdit d’y jeter de l’eau le samedi, à moins d’avoir adapté, au dehors ou à l’intérieur, une cavité qui, plus profonde que le trou d’écoulement, ait une contenance de 2 saas; seulement, si cette cavité est faite à l’extérieur, il faut qu’elle soit couverte par une voûte; c’est inutile si elle est à l’intérieur. R. Eliézer b. Jacob dit: dans un tuyau d’écoulement dont la voûte s’étend encore à un espace de 4 coudées sur la voie publique, on peut verser de l’eau le samedi; selon les autres sages, le toit ou la cour eussent-ils 100 coudées de long, on ne devra rien verser directement au tuyau, mais on jettera l’eau sur le toit, d’où elle coulera au ruisseau. La cour et l’antichambre seront jointes pour la mesure des 4 coudées (dont on parle plus haut ). De même, si 2 habitations, diaita, sont sises l’une vis-à-vis de l’autre, qu’une partie des habitants aient creusé la cavité et les autres ne l’aient pas creusée, l’accès sera permis aux premiers, non aux seconds (à défaut d’eruv).

Pnei Moshe non traduit

מתני' חצר שהיא פתוחה מד' אמות. שאין בה השיעור של ארבע אמות על ארבע אמות:

אין שופכין לתוכה מים בשבת. לפי שהן יוצאין מיד לרשות הרבים אבל אם יש בה ארבע אמות על ארבע אמות המים נבלעין הן בתוכה ואינן יוצאין לרשות הרבים:

אא''כ עשו לה עוקה. גומא אחת שתהא מחזקת סאתיים לפי שאדם עשוי להסתפק סאתים מים בכל יום:

מן הנקב מלמטן. כלומר שיהא חלל של העוקה מחזיק סאתים מלבד מקום הנקב שבשפתו שמשם מקלחין המים לרשות הרבים:

בין מבפנים. בין שיעשו העוקה מבפנים בחצר בין שיעשו אותה ברשות הרבים בצד החצר שיהו המים נקבצין בתוכה אלא כשהוא עושה מבחוץ צריך הוא לקמור לכסותה שעושה עליה כמין כיפה כדי שלא תתראה ברשות הרבים ואם עושה אותה מבפנים בחצר א''צ לקמור:

רבי אלעזר בן יעקב אומר ביב. הוא חריץ שמים שבחצר יורדין לתוכו ומקלחין לרשות הרבים אם הוא קמור ד' אמות בר''ה שופכין לתוכו מים בשבת משום דבד' אמות תיימו מיא ואין יוצאין לר''ה לחוץ מהמקום הקמור:

אפי' גג או חצר מאה אמה. כלומר אפי' בצינור שעושין על הגג שהמים נשפכין לתוכו ומקלחין ויוצאין לחוץ או החצר שהביב בתוכה ארוכה הרבה לא ישפוך להדיא על פי הביב או על פי הצינור מפני שהמים יוצאין מכחו לרשות הרבים:

אבל שופך הוא על הגג. או על הצד שחוץ להביב והמים יורדין לביב. ודוקא בימות החמה אבל בימות הגשמים שסתם חצירות מקולקלות הן. והצינורות מקלחין בלאו הכי ואינן מקפידין שיצאו לחוץ שופך ושונה ואינו נמנע:

החצר והאכסדרה. אם יש אכסדרה בחצר אע''פ שאין בחצר ארבע אמות אלא בצירוף האכסדרה מצטרפין הן וא''צ לעשות עוקה בחצר:

שתי דיוטות. עליות זו כנגד זו וחצר אחת תחתיהן ששופכין לתוכה המים אם מקצתו בני דיוטא אחת עשו עוקה בחצר לשפוך מימיהן לתוכה ומקצתן לא עשו עוקה את שעשו עוקה מותרין לשפוך המים לתוכה ואת שלא עשו עוקה אסורין לשפוך להחצר עד שיערבו אלו עם אלו וקמ''ל דאע''ג שלא עירבו ואסור להן לשפוך מים להחצר דדילמא אתי לאפוקי מאני דהבתים להחצר אפ''ה אלו שעשו עוקה מותרין הן לשפוך לתוך העוקה שלהן דליכא למיגזר מידי וה''ה אם עשו אלו ואלו עוקה כל אחת משתיהן שופכין להעוקה שלהן אף על פי שלא עירבו:

רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי. 55a הָדָא דְאַתְּ אָמַר בְּמִשְׁתַּמְּשׁוֹת דֶּרֶךְ הַנֶּקֶב. אֲבָל מִשְׁתַּמְּשׁוֹת לַחוּץ מוּתָּר. וְתַנֵּי כֵן. שָׁלֹשׁ כְּצוֹצְרִיּוֹת זוֹ עַל גַּבֵּי זוֹ אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ מִן הָעֶלְיוֹנָה לַתַּחְתוֹנָה דֶּרֶךְ הָאֶמְצָעִית אֲבָל מִשְׁתַּמֵּשׁ מִן הֶחָצֵר לַגַּג וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. הָדָא דְאַתָּ מַר מִבִּפְנִים. אֲבָל מִחוּץ אָסוּר. רִבִּי זְעִירָא אָמַר. בֵּין מִבַּחוּץ בֵּין מִבִּפְנִים אָסוּר. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי זְעִירָא. מְשַׁלְשְׁלִין קְדֵירַת בָּשָׂר מֵעַל גַּבֵּי זִיז שֶׁגָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה וְרָחַב אַרְבָּעָה. אִם הָֽיְתָה חַלּוֹן בֵּינְתַּיִים שֶׂלְאַרְבָּעָה טְפָחִים אָסוּר. שֶׁאֵין מִשְׁתַּמְּשִׁין מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת דֶּרֶךְ רְשׁוּת. מָה עֲבַד לָהּ רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. פָּתַר לָהּ (בשבויה) בְּשָׁוֶה.

Traduction

R. Abahou dit au nom de R. Yossé: l’avis de la Mishna,; ''qu’en cas de superposition des 2 balcons, sans séparation suffisante, il soit interdit de puiser de l’eau, à défaut d’eruv'', est seulement applicable au cas où l’on utilise le balcon supérieur, à travers le trou percé au balcon inférieur; mais si les murs sont spéciaux au balcon supérieur, sans transition par l’inférieur, il sera permis de s’en servir. On a de même enseigné: si 3 balcons sont superposés l’un à l’autre, il n’est pas permis de faire passer des objets du supérieur à l’inférieur à travers le médiale; mais par la partie extérieure, on peut sans crainte monter des objets de la cour au toit. De même, dit R. Samuel b. R. Isaac, l’interdit de la Mishna est seulement applicable à l’intérieur; mais, par l’extérieur, le passage est permis. Selon R. Zeira, c’est interdit en tous cas, ou du dedans, ou du dehors (196)Même par l'air, l'interdit passe d'un voisin à l'autre.. Il est un enseignement qui conteste l’avis de R. Samuel: il est permis de descendre, est-il dit, une marmite contenant de la viande pour la placer sur le chambranle large de 4 p. qui domine la cour; au milieu, s’il y a une ouverture de 4 p. en carré, c’est interdit, car il n’est pas permis de transmettre d’un domaine à un autre par un autre espace (l’ouverture); comment donc se fait-il que R. Samuel vient de le déclarer permis? Là c’est différent, fut-il répondu, parce que l’ouverture est juste égale (au niveau du balcon) et justifie l’interdit; ce qui n’a pas lieu en cas d’emploi de l’air extérieur.

Pnei Moshe non traduit

הדא דאת אמר במשתמשות דרך הנקב. אסיפא דמתני' קאי עשו לעליונה וכו' דוקא במשתמשות בני העליונה בתחתונה דרך הנקב שבכצוצרה הוא דאוסרין עליהן אבל אם משתמשות לחוץ שממלאו' הן מבחוץ מותר:

ותני כן. בתוספתא פ''ט וה''ג שם שלש דיוטאות זו למעלה מזו וזו למעלה מזו עליונה ותחתונה של א' ואמצעית של א' לא ישלשל מן העליונה לתחתונה דרך האמצעית שאין משלשלין מרשות לרשות דרך רשות אבל משלשל הוא מן העליונה לתחתונ' שלא בדרך האמצעית והיינו דקאמר הכא מחצר לגג לפי שהן רשות אחת ומותר להשתמש דרך עליהן וסייעתא להא דר' אבהו דש''מ שלא בדרך רשות אחרת מותר:

אמר ר' שמואל בר' יצחק וכו'. ע''כ גי' זו מסורסת ומשובשת היא דהא ודאי מבחוץ קיל טפי כדלעיל וכמשמעות התוספתא וכן האי שכתוב לפנינו ר' זעירא אמר בין מבחוץ בין מבפנים אסור א''כ במאי מוקי לה ר''ז להך תוספתא דקתני שלא בדרך האמצעית מותר ונראה דכצ''ל דר' שמיאל קאמר הדא דאת אמר מבחוץ אבל מבפנים אסור ור''ז אמר בין וכו' מותר וה''פ דר' שמואל מפרש דהא דקתני משלשל הוא מן העליונה לתחתונ' שלא בדרך האמצעית דוקא כשהוא עומד מבחוץ ומשלשל מכצוצרה העליונה לתחתונה שלא בדרך האמצעית אבל אם הוא מבפנים בבית אפילו משלשל שלא בדרך האמצעית אסור מפני שזה כמרשו' לרשות היא ור''ז אמר דלעולם מותר הואיל ואין משתמש דרך רשות אחרת:

מתניתא פליגא על רב שמואל בר רב יצחק. כצ''ל וכדאמר בהדיא לקמן מה עביד לה רב שמואל:

מתניתא. בריית' דהתוספתא שם בתר ההיא דלעיל וה''ג שם משלשל אדם קדירה של בשר ונותנה ע''ג הזיז שרוחב ד' טפחים היתה חלון באמצע שהוא ארבעה על ארבעה טפחים אסור שאין משלשלין מרשות לרשות דרך רשות קתני מיהת משלשל קדירה של בשר ונותנה על גבי הזיז והרי קדירה של בשר מסתמא מן הבית הוא משלשל כדי להצטנן או כיוצא בזה וקשיא לר' שמואל דקאמר מבפנים אסור:

מה עביד רבי שמואל בר רב יצחק. להך ברייתא. ומשני פתר לה בשוה דמיירי שאותו הזיז הוא שוה להמקום שמוציא ממנו הקדירה של בשר ומשלשל שאינו לא גבוה ממנו ולא נמוך ממנו ולפיכך מותר שאינו נראה כמרשות לרשות וכי קאמינא לפרש בהאי ברייתא דלעיל בשנמוך הזיז ממנו כמשמעות ההיא ברייתא דלעיל:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source